אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם
תפריט

מגזין העמותה

ברוכים הבאים למגזין הרשמי של העמותה. כל החדשות, העדכונים והמאמרים שנכתבו על ידי צוות המרכז לטיפול וחקר באוטיזם.
זמן איכות משותף

זמן איכות משותף – האמנם?

כשהורים, אחים ובני משפחה חושבים על זמן משותף עם הילד/ה או האח/ות המאובחן/ת עם אוטיזם, לעתים קרובות עצם המחשבה על כך מעוררת מגוון של רגשות שונים, שיכולים להיות מנוגדים ואף עוצמתיים. האם אתם/ן חשים/ות שיש לכם זמן איכות משותף, המלווה ברגשות נעימים, בהנאה ואפשרות להיות יחד, או שעצם ההגדרה של זמן איכות משותף מעורר בכם/ן רתיעה או תחושה שזה לא מתאים עבורכם?
כל מי שפוגש או לומד על המאפיינים האוטיסטים נתקל במושג הנקרא "תיאוריית המיינד" או בשם הלועזי שלו - “Theory of Mind”. הכוונה בכך היא בכך שהאדם ממוקד ברצון האישי שלו, בנקודת המבט שלו, ולא מתוך אגואיסטיות או חוסר התחשבות באחר, אלא מתוך קושי. הקושי הוא ביכולת להבין ולהחזיק במיינד שלאחר יש רצון או צורך שהם אחרים משלי, ושלאנשים שונים יכולות להיות נקודות מבט שונות.
אנו חיים בעולם שבו אבחנות ניתנות עדיין באופן קטגורי, שלפיו יש אנשים שמקבלים אבחנה כלשהי ויוגדרו כבעלי מוגבלות, לעומת אנשים שלא יקבלו אבחנה, וייחשבו לאנשים ללא מגבלה. התנהלות זו משפיעה גם על תפיסה עצמית, האופן שבו האדם תופס את עצמו, וגם על האופן שבו אנשים נתפסים בחברה. להגדרה של מוגבלות השלכות רבות, הפוגשות גם ציפיות המופנות כלפי אנשים בעלי אבחנה, או ללא אבחנה.
חג פסח מגיע במועדו ואנו חוזרים וקוראים בהגדה ומוצאים בה משמעויות חדשות ורלוונטיות. מי ייתן ונזכה לחג חירות שקט ואמיתי, ליציאת החטופים והשבויים בעזה מהעבדות ומהשבי לחופשי, לחיק משפחתם האוהבת, ולחזרה של כולנו לשלווה ולשגרה המיוחלת.
מאז 7 באוקטובר החברה הישראלית מוצאת את עצמה עומדת מול אתגרים דרמטיים בכל תחום אפשרי, לא רק בתחום הביטחוני אלא גם במציאות חיי היומיום של העורף. אלפים רבים של משפחות מהצפון מהדרום עדיין מפונות מבתיהן ונאלצות לנדוד בין מקומות שונים, שלא רק שאינם ביתם, אלא שלעתים קרובות הם גם מרוחקים ממקום מגוריהם.
בחודשים האחרונים ליוותה עמותת "אותי" פרוייקט של המרכז להעצמת האזרח שבדו"ח מוניטור בדק את מידת יישומה של החלטת ממשלה שנועדה לטפל בפערי כוח האדם במקצועות הבריאות. סנונית מהדו"ח מתפרסמת היום בכתבה בגלובס.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר החלה זמן קצר מאוד לאחר תחילת שנת הלימודים. בשנת שגרה, זהו זמן המוקדש בדרך כלל להכרת הילדים ולהכנת תוכניות עבודה שנתיות. המלחמה העמידה אותנו בפני אתגרים שלא ידענו כמותם מעולם. כמו עם ישראל כולו, גם אנו נאלצנו לחשב מסלול מחדש ולתכנן תוכניות אד-הוק, מותאמות וגמישות. הסרטון שלפניכם מסכם בקצרה את מה שהספקנו לעשות.
כדי להתמודד עם רגשות משתנים, לא יציבים, שיכולים להיות חזקים ולהקשות עלינו, כולנו משתמשים במנגנון מורכב שנקרא "ויסות רגשי". המנגנון של ויסות רגשי מאפשר לנו לאזן את הרגשות שלנו ולהפחית רגשות עוצמתיים למידה שנוכל להכיל אותם ולא להיות מוצפים. יש מצבים שבהם אנו חווים רגשות בעוצמה, ואצל כל בני האדם המנגנון הזה יפעל לעתים באופן לא יעיל, ואז אנו עלולים "להיתקע" עם רגשות לא נעימים לאורך זמן ולהתקשות לצאת מהם. רגשות לא נעימים או מציפים עלולים להקשות על איכות חיינו, להשפיע על איך נפעל בחיי היומיום ולקיים מערכות יחסים חברתיות.
בשבוע האחרון, השתלבו צוותי הטיפול שלנו במערכי הגנים ובתי הספר בפתיחה המחודשת של מערכת החינוך - ברוב אזורי הארץ. צוותי העמותה ממשיכים לתמוך בילדים ובמשפחות המטופלות על ידינו בשגרה, וכמובן במטפלים. הילדים אינם מנותקים מהשיח על נושאים של מוות, פציעה וחטופים. אנו דואגים לספק למטפלים תכנים המסייעים להם בטיפול בימים קשים אלה.
זהו יומה ה-27 של המלחמה. מערכות החינוך בתוכן אנו מטפלים בילדים ובבני הנוער, פועלות במרץ לשם חזרה לשגרה חדשה ומותאמת, ככל הניתן, לימים אלה. כך, כולנו, לומדים להתגמש בהתאם למגבלות ולנסיבות, ולתת את הטיפול המיטבי לאוכלוסיה האוטיסטית ולמשפחות במערכי העמותה השונים.
תכנית “חוסן לקשת” היא פרי יוזמה ופיתוח של עמותת אותי ומחברת בין עולמות ההתמחות של מרכז “חוסן” להתערבות במצבי לחץ, לבין מסגרות הגנים והמעונות המיועדים לילדים על הספקטרום האוטיסטי.
זהו יומה ה-13 של המלחמה. מדי יום אנו נחשפים לעוד ועוד חדשות קשות. ההיגיון מסרב לקבל, הלב מתקשה להכיל. ליבנו עם כל אזרחי ישראל בשעה מאתגרת זו.
ילדים המאובחנים עם אוטיזם מאופיינים לרוב עם רמות חרדה גבוהות יותר, ולכן בתקופות קשות בהן החרדה הכללית גבוהה יותר נראה לעתים החמרה במצב. הבנה זו היא חשובה, והמבוגרים המכירים בכך יכולים לפתח עמדה של יותר הכלה והרגעה כלפי הילד, קבלה של תגובות קיצוניות או התנהגויות חזרתיות, מתנגדות או ילדותיות מאוד. חשוב להבין שהתנהגויות אלה יכולות להיות בבחינת "תגובות נורמליות ומתאימות למצב לא נורמלי", ואין הן מעידות על נסיגה אמיתית במצבו של הילד. אם המבוגרים יוכלו לקבל התנהגויות כאלה ולהציע יותר חמלה והכלה ולא להגיב בבהלה או ביקורת, זה יסייע לויסות גם אצל הילד, וגם אצל ההורים.
בימים אילו בהם כולנו עצובים, דואגים ומפחדים ישנם כמה דגשים עליהם חשוב להקפיד בכדי לשמור על החוסן האישי. חשוב לעשות הבחנה בין מה בשליטה שלנו ומה לא בשליטתנו. להלן מספר המלצות המתמקדות במה שכן בשליטתנו ויישומם יכול לסייע לנו.
בימים אלו, הרבה ממה שהכרנו ונשענו עליו השתנה, פג תוקף. הלם, בלבול, בהלה, קושי לעכל את מה שקורה, ודאגה עמוקה לגבי העתיד הקרוב והרחוק. במצב הנוכחי, שלא מוכר לנו, אין לנו דרך סדורה לנווט אל מול חוסר ודאות כה נרחב, כשאין ידיעה לגבי מה צפוי לנו.
הורים ומבוגרים יקרים - פעמים רבות אתם עצמכם חשים לחץ וחשש איך הילד יסתדר ומה יהיה איתו. זכרו שהילד שלכם, בכל גיל ורמת יכולת, חש את הלחץ שלכם ועשוי להגיב אליו.