תגובות ראשוניות של הורים לקבלת אבחנה של אוטיזם לילדם
חלק ב' – מהלם להכחשה
מה השלבים שהורים עוברים כשילדם מאובחן עם אוטיזם? מהו שלב ההכחשה בהתמודדות הורים עם אבחון של אוטיזם?
מאת: יעל לויאל
בהמשך לשלב ההלם, הורים שמקבלים אבחנה של אוטיזם עבור ילדם נכנסים לתוך תהליך שאין לו מסגרת זמנים ברורה, ויכול להשתנות בין הורה להורה. תפקידו של התהליך, כאמור, למנוע מהנפש להיות מוצפת בבת אחת מרגשות ומחשבות עוצמתיות ולהוביל לקריסה מתוך עומס יתר וחוסר מוכנות.
באופן הדרגתי ההלם מתחלף עם מחשבות ותחושות יותר ברורות, שפעמים רבות מתכתבות עם מודל שטבעה ד"ר אליזבת קובלר-רוס בשנות ה- 70-80 של המאה הקודמת. קובלר-רוס התייחסה לשלבי אבל בעקבות אובדן של אדם קרוב ואהוב, ובהמשך מודל זה אומץ גם לאובדן שלא עוסק במוות- כמו במצב שבו הורים מאבדים במובן מסוים, עם קבלת אבחנה של אוטיזם לילדם, את הילד המושלם שחלמו עליו. תהליך זה נקרא "אובדן הילד הפנטזמטי"- כלומר הילד מהפנטזיה.
ישנם הורים שחשים שתיאור זה מתאר את תחושותיהם וחוויותיהם, וישנם הורים המגיבים בכעס ובאי הסכמה כלפי תיאור זה, המייצר הקבלה מסוימת בין חוויה המתעוררת בעקבות פטירת אדם אהוב לבין אובדן שהוא אחר. לפיכך קיימת ביקורת כלפי המודל, אך עדיין כדאי להזכירו ועבור חלק מההורים הוא מייצג באופן הולם את תחושותיהם וחוויותיהם.
התהליך נמשך כך שתחושות ההלם מתחלפות במחשבות יותר ברורות המתווכחות עם המצב ומעלות טיעונים שונים אשר מנסים להוכיח שזה לא נכון, שזו רק טעות:
"גם אני הייתי ככה בגילו, לא כל כך דיברתי ולא כל כך הבנתי, ובהמשך הכל הסתדר ומאז לא הפסקתי לדבר…"
"היא פשוט היתה ביום לא טוב, לא ישנה טוב בלילה, ולא שיתפה פעולה, פשוט לא הראתה את היכולות שלה."
"הפסיכולוגית היתה קשוחה ולא באה לקראתה, אז היא פשוט התנגדה, זה פספוס אחד גדול."
שלב זה נקרא "שלב ההכחשה" וכשמו כן הוא. גם שלב זה הוא טבעי לגמרי, וגם לו חשיבות גדולה להתמודדות של ההורים. שלב זה ממשיך לתת זמן לנפש לארגן את המשאבים הפנימיים וגם להגן על התפיסה העצמית של ההורים מפני הבנה מהירה או מוקדמת מדי שעלולה לגרום להם לפקפק בעצמם ובהורות שלהם. הסביבה ואנשי מקצוע לעתים טועים לחשוב ששלב זה אינו מיטיב וכי יש צורך "לעמת את ההורים עם המצב" כדי שייצאו מאותה הכחשה. כאמור, שלב ההכחשה הוא חשוב ודרוש ואף מקדם את ההורים צעד נוסף בהתמודדות.
יש לציין סייג לכך – שלב ההכחשה עשוי להיות מקדם ומשמעותי כל עוד כשמו כן הוא- שלב בדרך. לעתים ישנם הורים המתקשים מאוד והם עלולים להיתקע בשלב זה מבלי להמשיך קדימה בתהליך, ולעתים יזדקקו לייעוץ מקצועי או להתערבות מבחוץ, במיוחד אם לא ישתפו פעולה עם חיפוש והתאמה של מענים מיוחדים שיפגשו את הצרכים המיוחדים של הילד המאובחן. אצל רוב ההורים המעבר בין השלבים יתרחש באופן ספונטני והמשכי.
פוסטים נוספים
עמותת 'אותי' מתגייסת במבצע 'עם כלביא'
מאז פתיחת המבצע בתקיפת מתקני הגרעין והטילים באיראן, שוב אנו מוצאים עצמנו במציאות של התרעות וירי טילים המטלטלים את שגרת חיינו. הציבור נקרא לשהות בסמוך למרחבים המוגנים, והלב כבד מהמתח המתמשך ומהדאגה...
שמירה על שגרה וחוסן בימים מורכבים
זמנים של חירום וחוסר ודאות עלולים להיות מאתגרים במיוחד. ריכזנו כאן מגוון המלצות וכלים שיעזרו לייצר תחושת ביטחון, סדר יום, וחיבור – גם כשנשארים בבית או במקלט.
סיפורי אזעקה – כלים להתמודדות
בימים שבהם האזעקות, הריצה למקלט והמתח המתמשך הופכים לחלק משגרת החיים, ילדים זקוקים לנו יותר מתמיד – לקול המרגיע, ליד המכוונת, ולתחושת הביטחון שאפשר לעזור להם לבנות גם בתוך מציאות לא פשוטה....