
השפעת רגשות של הורים על הילדים – כשההורה מוצף רגשית
מה הורים יכולים לעשות כשהם מוצאים את עצמם מוצפים רגשית?
מאת: יעל לויאל
הורים לילדים המאובחנים עם אוטיזם נוטים להתמקד בילדם, להיות קשובים אליו ולצרכיו. לעתים קרובות ההורים נדרשים לסייע לילד להתמודד עם רגשות עוצמתיים. ילדים אוטיסטים יכולים להתקשות לעתים לווסת את רגשותיהם ונוטים להיות מוצפים בקלות. בשילוב עם חוויות חושיות לא רגילות הפונטציאל להצפה גבוה, וההורים נדרשים להכיר את ילדם ולפתח אסטרטגיות התמודדות כדי לסייע לו. כמובן שככל שהילד גדל, ההורים ואנשי המקצוע שואפים להעביר את האחריות לילד וללמד אותו טכניקות לרגיעה ולויסות עצמי.
הורים עשויים לשים לב פחות לרגשות שלהם עצמם. ידוע ממחקרים רבים ומבוססים כי לרגשות ההוריים יש השפעה גדולה על ילדים בכלל, ופעמים רבות ילדים אוטיסטים יהיו רגישים במיוחד לרגשותיהם של הוריהם. לעתים זה עשוי להיראות כמו פרדוקס, מכיוון שישנה סברה, מוטעית, כי ילדים אוטיסטים אינם קשובים לרגשות. אין זה נכון, ילדים אוטיסטים עשויים להיות רגישים וחלקם אף בעלי קלט מוגבר למה שעובר על המבוגרים הקרובים אליהם. הקושי שלהם יתבטא בהכלת הרגשות, או הבנתם. בנוסף, בגילאים הצעירים ילדים אוטיסטים עשויים להתקשות בהבחנה בין פנים לבין חוץ – מה שייך אלי, מה קורה בתוכי, ומה קורה מסביבי. מטעמים אלה, כשילדים חווים את הוריהם אשר חשים רגשות חזקים ועוצמתיים, זה יכול להיות מציף עבורם.
ברור כי הורים לילדים המאובחנים עם אוטיזם, ככל האדם, חווים רגשות מגוונים בעוצמה משתנה. חוויות החיים מפגישות אנשים עם רגעי שמחה והתרגשות, פחד, כאב ואובדן. בתקופת המלחמה שבה אנו מצויים, רוב האנשים פוגשים מצבים רגשיים מטלטלים יותר מהרגיל אשר יכולים להוביל להצפה ולשחיקה מוגברת.
בנוסף לכל זאת, בהורות מיוחדת, הורים צפויים לחוות רגשות עוצמתיים בתדירות גבוהה יותר, מעצם הטיפול היומיומי בילד המאופיין עם צרכים מיוחדים. התמודדות מתמשכת עם דרישות, סף תסכול נמוך אצל הילד, קושי בשינויים ומעברים, נטייה להצפה חושית ורגשית – כל אלה עשויים להוביל את ההורים לחוויות בעוצמה גבוהה הן במצבי שמחה – שמחה עוצמתית, התרגשות, גאווה וסיפוק, ובמצבים אחרים – קושי, לחץ, דאגה.
חשוב שהורים יהיו מודעים לכך שלמצבם הרגשי יש השפעה נכבדת על הילדים ועל מצבם הרגשי. ילד המאובחן עם אוטיזם עלול לחוש דרוך, מאויים וחסר אונים אל מול רגשות סוערים ולא מוחזקים של הורים, גם כשהרגשות הללו אינם קשורים או מכוונים אליו (למשל במצבים של תגובות רגשיות המבוטאות כלפי אירועים, חדשות, ריבים במשפחה ועוד).
מה הורים יכולים לעשות כשהם מוצאים את עצמם מוצפים רגשית?
- ראשית, לזהות את המצב הרגשי שלהם. לזהות מה הם חשים ואיך זה משפיע עליהם. המודעות ושימת הלב מאפשרות לקחת אחריות ולפעול בהתאם להמלצות בשלבים הבאים.
- כדאי להורה לפתח ולתרגל מיומנויות בויסות רגשי ראשוני שיכולות לסייע לו ראשית לעצור את ההצפה – מדובר על תגובות ראשוניות שמצריכות דקות ספורות של עזרה עצמית. נשימות עמוקות, לעשות כמה צעדים, להתמתח, לשחרר מתח בבכי. במידה והמצב סוער במיוחד – כדאי למצוא מבוגר אחר שיוכל כרגע להשגיח על הילד, אפשר להתרחק לרגע ולהתאושש.
- לאחר שההורה החזיר את עצמו לויסות ראשוני – חשוב שהוא ייגש לילד ויאמר לו מיוזמתו משהו שמסביר לילד מה מתרחש. "אתה רואה שלאמא זולגות דמעות, אמא קצת עצובה עכשיו", "אתה רואה שאבא קצת כועס, כי הוא התרגז בגלל משהו שקרה בעבודה".
- לאחר מכן – המשך האמירה לילד היא כי "אמא/אבא יירגע עוד מעט ויתאושש. לפעמים מרגישים רגשות חזקים, ולפעמים זה לא נעים, אבל אפשר להתגבר ואחר כך להירגע ולהרגיש יותר טוב." בהתאמה לגיל וליכולת ההבנה של הילד – ההורה יכול אפילו לומר לילד מה הוא עצמו עושה כדי להרגיש יותר טוב, לומר לילד שהוא יכול לעזור בכך שיסדר רגע את הצעצועים שלו, או אם הוא רוצה לתת להורה חיבוק/נשיקה.
יש שני עקרונות ומסרים חשובים:
- הדבר החשוב הוא לתת תוקף – הילד רואה, חש, קולט. כשההורה אומר לו מה קורה הילד יכול להמשיך גם לסמוך על עצמו שהוא שם לב לדברים בצורה נכונה, וגם להמשיך לסמוך על ההורה שלו שמחזיק גם במצבי קושי.
- חשוב לא פחות – לתת לגיטימציה לרגשות, גם לרגשות לא פשוטים. זה טבעי להרגיש, זה בסדר, זה אפילו חשוב. רגשות הם כמו תמרורים, הם עוזרים לנו להבין את עצמנו, ומאפשרים לנו לחוות את העולם באופן נרחב. לחוות את הרגשות מאפשר לנו לתרגל התמודדות רגשית שתכין אותנו להמשך החיים בעולם.
לעתים הורים נוהגים לנסות להסתיר את רגשותיהם מהילד, כדי למנוע ממנו קושי, וגם אם הילד ישאל או ייגש – לומר לילד אמירות כגון: לא, אמא לא עצובה, אמא פשוט קצת עייפה. לא, אבא לא בוכה, סתם נשפכו עליו מים. כדאי להבין שאמירות כאלה לא רק שאינן מקלות על הילד – הן מקשות עליו. הן מייצרות פער בין מה שהוא חש ורואה, לבין מה שנאמר לו. המחיר עלול להיות בכך שהילד ילמד שהוא לא יכול לסמוך על עצמו ועל תחושותיו, שאולי אינו יכול לסמוך על ההורה שיאמר לו אמת, ולקבל מסר שרגשות הם דבר שלילי שצריך להסתיר או לחשוש ממנו.
לסיכום – רגשות הם לגיטימיים, בלתי נמנעים, וחשובים. הורה שיידע להתייחס לרגשותיו, לווסת את עצמו אך גם לתווך ולתת לילד תמונה אותנטית לצד פשר והסבר – יכול לאפשר לילד חוויה של ביטחון, אמון, למידה על העולם והכנה להתמודדות רגשית בעולם.
פוסטים נוספים
עמותת 'אותי' מתגייסת במבצע 'עם כלביא'
מאז פתיחת המבצע בתקיפת מתקני הגרעין והטילים באיראן, שוב אנו מוצאים עצמנו במציאות של התרעות וירי טילים המטלטלים את שגרת חיינו. הציבור נקרא לשהות בסמוך למרחבים המוגנים, והלב כבד מהמתח המתמשך ומהדאגה...
שמירה על שגרה וחוסן בימים מורכבים
זמנים של חירום וחוסר ודאות עלולים להיות מאתגרים במיוחד. ריכזנו כאן מגוון המלצות וכלים שיעזרו לייצר תחושת ביטחון, סדר יום, וחיבור – גם כשנשארים בבית או במקלט.
סיפורי אזעקה – כלים להתמודדות
בימים שבהם האזעקות, הריצה למקלט והמתח המתמשך הופכים לחלק משגרת החיים, ילדים זקוקים לנו יותר מתמיד – לקול המרגיע, ליד המכוונת, ולתחושת הביטחון שאפשר לעזור להם לבנות גם בתוך מציאות לא פשוטה....