מגזין אותי - טיפים

ברוכים הבאים למגזין הרשמי של העמותה. כל החדשות, העדכונים והמאמרים שנכתבו על ידי צוות המרכז לטיפול וחקר באוטיזם.

חג הפסח בזמן אי-ודאות

גם בשגרה, ליל הסדר וחג הפסח בכלל מעוררים סימני שאלה ולעתים תחושות מתח אצל הורים בכלל, ואצל הורים לילדים אוטיסטים בפרט. פסח הוא חג שכרוך בהכנות ושינויים רבים, בהתאם למנהגים שונים - כמעט תמיד הבית משתנה לקראת החג, ניקיונות, מכירה וביעור חמץ, שינויים בכלי האוכל ובמזון עצמו שאוכלים, וכמובן - ערב החג עצמו, שאצל משפחות רבות כרוך באירוח או התארחות.

מה ילדים אוטיסטים צריכים כעת?

כבר הרבה דובר ונכתב על מאפיינים וצרכים של ילדים אוטיסטים בשעת חירום, מלחמה, חוסר שגרה. בשנים האחרונות בישראל ניתן לחשוב, לצערנו, כי שגרת החירום נפוצה יותר משגרה אמיתית. רצינו לחדד מספר דגשים שיכולים לארגן ולמקד את מה שאנו יודעים בתקופה כזו.

שותפות ועצמאות בחיי הבית

בתקופה של חוסר ודאות, כל אחד מאיתנו מחפש איזשהו עוגן, דבר אחד שמרגיש בשליטה, שמרגיש שלנו. זה נכון למבוגרים, וזה נכון לא פחות לילדים ולנערים שלנו. אחד הדברים שאנחנו יודעים, מהעבודה הקלינית ומהמחקר, הוא שתחושת מסוגלות, היכולת לעשות דברים בעצמי, להשפיע, להיות שותף למתרחש, היא מהגורמים המשמעותיים ביותר לחוסן בזמנים כאלה. לא רק למבוגרים. גם לילדים ולנערים שלנו.

המעבר מחופשת הקיץ לשנת הלימודים

הורים רבים מודעים לקושי של חלק מהילדים המאובחנים עם אוטיזם במעברים - מפעילות לפעילות, ממקום למקום, ממצב אחד למצב חדש. המעבר מתקופה של חופשה ממושכת ללא סדר יום לכניסה למסגרת חינוכית מדאיג הורים פעמים רבות. המעבר הזה הוא חד ואינו הדרגתי, והורים תוהים מהי הדרך המתאימה לסייע לילדם לעשות את המעבר?

השפעת רגשות של הורים על הילדים – כשההורה מוצף רגשית

הורים עשויים לשים לב פחות לרגשות שלהם עצמם. ידוע ממחקרים רבים ומבוססים כי לרגשות ההוריים יש השפעה גדולה על ילדים בכלל, ופעמים רבות ילדים אוטיסטים יהיו רגישים במיוחד לרגשותיהם של הוריהם. לעתים זה עשוי להיראות כמו פרדוקס, מכיוון שישנה סברה, מוטעית, כי ילדים אוטיסטים אינם קשובים לרגשות.

להיות הורים, ולא מטפלים

יש הבדל בין הורה שלומד להיות מוכוון לילד, לתווך לו את העולם במצבים מסוימים ולסייע לו בהתמודדות עם קשיים, לבין הורה שהופך להיות מטפל. הורה שהופך להיות מטפל, מוצא את עצמו מתווך ללא הרף, מסביר כל דבר, פועל באופן אקטיבי כדי להרחיב משחק, ידע, שפה בכל רגע. במצבים כאלה, ההורה מאבד את חוויות היומיום, את היותו הורה.

כיצד ניתן לתמוך בילד מאובחן עם אוטיזם במצבי פרידה יומיומיים

ילדים מגיל צעיר נחשפים לעולם ולמצבי חיים שונים, איתם הם לומדים להתמודד. אחת ההתמודדויות המשמעותיות והמאתגרות עבור ילדים צעירים היא הפרידה. יש סוגי פרידה רבים ושונים, כשבתחילת חייו של התינוק הוא לומד בהדרגה להכיר ולזהות את האנשים המוכרים והקבועים שלצדו. בחודשים הראשונים לחיים רוב התינוקות יביעו התייחסות חיובית מלווה בהבעת עניין כלפי מבוגרים, גם כשהם מוכרים וגם כשהם לא מוכרים.

חלק א' – תגובות של הלם – תחילתו של תהליך

חשוב מאוד להבין כי ההלם הינו תגובה טבעית מאוד למצב של קבלת בשורה לא נעימה, שגם אם היא צפויה במידה מסוימת - עדיין קבלתה באופן מוחלט מעורר הפתעה, תחושת פתאומיות וקושי לקבלה. תגובת ההלם אינה רק טבעית, היא תגובה חשובה ואדפטיבית - כלומר יש לה ערך נפשי חיובי. תגובת ההלם היא דרכה של הנפש "לרפד" וכן להרוויח זמן כדי לקבל את המצב החדש באופן הדרגתי.

חלק ב' – מהלם להכחשה

בהמשך לשלב ההלם, הורים שמקבלים אבחנה של אוטיזם עבור ילדם נכנסים לתוך תהליך שאין לו מסגרת זמנים ברורה, ויכול להשתנות בין הורה להורה. תפקידו של התהליך, כאמור, למנוע מהנפש להיות מוצפת בבת אחת מרגשות ומחשבות עוצמתיות ולהוביל לקריסה מתוך עומס יתר וחוסר מוכנות.

חלק ג' – קבלה? יש דבר כזה?

שלב זה הוא חשוב כי הוא מאפשר להורים להתחיל להבין שמשהו בדרך של ילדם ומשהו בדרכם ההורית והמשפחתית יהיה שונה, והצער מוביל גם לשלבים הבאים - של התארגנות מחדש, של חיפוש דרך, של התמודדות פנימית וחיצונית עם עצמי, עם המשפחה והסביבה.