מה ילדים אוטיסטים צריכים כעת?

איך מתמודדים עם ילד אוטיסט בזמן מלחמה? איך לשמור על שגרה עם ילד אוטיסט בתקופת חירום? איך לעזור לילד אוטיסט להתמודד עם חרדה ולחץ?

טיפים, מצבי חירום

מאת: יעל לויאל
עובדת סוציאלית בהכשרתה ובעלת תואר שני בתחום הטיפול, המשמשת כמדריכה במטה המקצועי של "אותי"

כבר הרבה דובר ונכתב על מאפיינים וצרכים של ילדים אוטיסטים בשעת חירום, מלחמה, חוסר שגרה. בשנים האחרונות בישראל ניתן לחשוב, לצערנו, כי שגרת החירום נפוצה יותר משגרה אמיתית.

הניסיון וההבנות שצברנו בשנים האחרונות מחדדים כי כשתקופת המלחמה וחוסר השגרה מתארכת, הסבלנות והכוחות של כולם נשחקים, ונהיה קשה יותר להשקיע זמן איכותי בהורות. בחלק מהאיזורים בארץ ישנו המשך מאסיבי של התראות ואזעקות, ישנם איזורים שספגו מטחים ונפילות, וגם באיזורים הפחות מטווחים – סף הספיגה של כולם נמוך יותר, אנו עייפים יותר, ישנים פחות, חווים יותר לחץ, וכל זה משפיע על כולם. רצינו לחדד מספר דגשים שיכולים לארגן ולמקד את מה שאנו יודעים בתקופה כזו:

בחלק מהמקומות מתחילים לחזור לכל מיני מצבי ביניים- מסגרות נפתחות, אולי באופן חלקי, וזה קצת מבלבל את כולם. גם אם מתחילים "לחזור לשגרה"- עדיין המתח באוויר, עדיין חוסר הוודאות גדול, ולכן כל ההמלצות וההכוונות שקשורות למצב החירום רלוונטיות עדיין בכל מקום. גם הילדים הצעירים יודעים, לא מתוך הבנה אלא מתוך תחושה ושימת לב למה שקורה מסביב- שהמצב עדיין לא רגיל.
לכל הילדים יש יכולות מסויימות להתרגל במידה מסוימת למצב חדש, במיוחד כשהמצב החדש הוא בעצם מוכר ויש בו דברים שחוזרים על עצמם. ההמלצה היא לייצר כמה שיותר דברים קבועים ומוכרים שחוזרים על עצמם. לפעול באותו אופן סביב התראות ואזעקות, סביב כניסה ויציאה מהמרחב המוגן. לייצר כמה שיותר קביעות- כמה שאפשר זמנים קבועים של ארוחות, של סדר פעולות. גם אם נמצאים בבית- לנהל סדר יום, לקבוע שעת שינה ושעת קימה ולנסות לדבוק בכך.
לזכור שהילדים, במיוחד הצעירים שבהם, מגיבים פחות למצב עצמו באופן ישיר, ויותר למבוגרים שסביבם. לכן, בדיוק כמו בסרטון הבטיחות בטיסות, שבו בשעת חירום מסיכות החמצן נפרשות והמבוגר שם את המסיכה על עצמו, ורק אז על ילדו, כך גם כעת. על המבוגרים לשמור על כוחותיהם, לתרגל ביומיום תרגילים קצרים להפגת לחץ ולויסות עצמי. כשהמבוגרים מווסתים ורגועים (באופן יחסי, כמה שניתן בימים כאלה), זה ישפיע לטובה גם על הילדים.
אפשר ומומלץ לתרגל גם יחד עם הילדים- נשימות עמוקות, נשיפה בקשית לתוך מים ועשיית בועות, הפרחת בועות סבון גדולות (שמצריכות נשיפה איטית), כיבוי נר, חיבוק הפרפר. תרגולים נוספים שמסייעים להפחתת מתח ומתאימים גם למבוגרים וגם לילדים- תרגולים גופניים, כגון- תנוחות יוגה שמתאימות גם לילדים, מתיחות, כיווץ והרפייה של שרירים ואיברים, ניעור איברים, תנועה חופשית עם מוסיקה, וכל פעילות גופנית שאפשר לעשות בבית.
מומלץ לשחק במשחקי דמיון רכים- בהתאמה ליכולת של הילד- כדאי ומומלץ לשחק ב"הולכים לישון"- אפשר לשתף את האחים, לשתף בובות אהובות, כריות ושמיכות, לכבות את האור ולדמיין שעכשיו אנחנו הולכים לישון. אפשר לנחור ולעשות רעשים מצחיקים, אפשר להתעורר פתאום בהפתעה באופן מצחיק ולא מבהיל. זו פעילות מאוד קלה ומאפשרת, יכולה לתת לילד תחושה של שליטה ויכולת להכיל מעברים חדים, וערך מוסף הוא שהמשחק מאפשר גם לנוח. באופן דומה, כל דבר שאפשר לדמיין יחד- כמו- נניח שאנו נוסעים לטיול, לאן ניסע לטייל? מה ניקח איתנו? מה נעשה שם? כל משחק דמיון כזה גם מפתח את הילד, גם לא מצריך מאמץ, וגם מפיג מעט מתח ועוזר לנו לדמיין דברים נעימים ואהובים. במקום לדמיין, כיש ילד שמתקשה בכך- אפשר להיזכר ולשחזר טיול שעשינו בעבר- מה בדיוק עשינו? איזה שיר שמענו בדרך? איפה עצרנו? מה אכלנו? אפשר להיעזר בלהביט בתמונות שצילמנו בטיול.
להכניס לתוך שגרת היומיום שיחה על מה הרגשנו היום. זכרו הורים- אי אפשר לצפות מהילד לדבר על רגשות, אם הוא היחידי שמצופה לכך. כדי לתמוך בשיח על רגשות עליכם ההורים לייצר בבית אקלים שבו כולם מדברים על רגשות, ולכן אפשר בזמן מתאים, עדיף זמן קבוע אם אפשר, לייצר סבב שבו כל אחד מספר על איך הרגיש היום. אפשר להיעזר בלוח רגשות שיכול להמחיש ולהציע אפשרויות ויזואליות לרגשות השונים. דוגמאות נוספות לסבב משפחתי שיכול לתמוך ולהועיל לכולם: לספר על משהו שקרה היום ושגרם לי להרגיש לא נעים, ומה עזר לי? כמובן שהכל בהתאם ליכולת ההבנה וההבעה של הילד, וניתן כאמור להיעזר גם באמצעי תקשורת חלופית ותומכת.
דובר רבות בתקופה האחרונה על חשיבות החמלה העצמית. ביקורת כלפי האחר וביקורת עצמית מחלישות אותנו, פוגעות בחוסן שלנו, ועלולות להכניס אותנו למעגל קסמים של חשיבה שלילית וביקורתית. אם היה לכם יום פחות טוב שבו התפרצתם, הייתם חסרי סבלנות, נתתם לילדים להיות במסכים יותר ממה שרציתם, קחו נשימה עמוקה, אימרו לעצמכם- זה מה שיכולתי היום. אני מעריך את עצמי על מה שעשיתי, על מה שרציתי, על מה שניסיתי, ומחר יום חדש שבו אנסה לקיים את מה שאני יכול. אל תשכחו לתת פרגון כזה גם לבן/בת הזוג.
בתוך הימים הסוערים הללו, אל תשכחו לקחת רגע לעצמכם. כן, גם אם אתם לבד בלי עזרה, בבית עם מספר ילדים והרבה כאוס, זכרו שמגיע לכם וזה אפילו הכרחי- לקחת רגע לעצמכם. אולי זה כשהילדים הולכים לישון, אולי זה רגע לפני שכולם קמים, אולי בכל זאת יש רגע במהלך היום. ברגע הזה, תעשו לעצמכם טובה- תניחו את הטלפון בצד, עיצמו עיניים, קחו נשימה עמוקה והתמתחו. תחפשו להודות על דבר אחד טוב. תעריכו את עצמכם על דבר אחד שעשיתם/התאפקתם/אפשרתם היום. אולי תשמעו שיר שאתם אוהבים במיוחד. אולי תכינו לעצמכם כוס קפה מפנק במיוחד. אתם חשובים.