אכן, מאורעות המלחמה נגעו בכל אזרחי ישראל, בדרך כזו או אחרת, ובוודאי במשפחות החטופים, הנרצחים, הפצועים והנופלים. עבור ילדים, נוער ובוגרים עם אוטיזם, ההתמודדות עם סביבה לא יציבה ועתירת שינויים מייצרת קושי גדול. הקושי גדול במיוחד עבור מי שפונה מהבית או במשפחות עם ילדים ובעלים שגויסו.

על כך מתווסף לעיתים האתגר עימו מתמודדים המטפל/ת אם הם עצמם מפונים מביתם ומחליפים מסגרת (גן, בית ספר או מקום עבודה). ילדים ובוגרים רבים חווים רגרסיה – קשה להם לישון בלילות או סובלים מהתקפי חרדה. הצוות הטיפולי של העמותה יצא מגדרו כדי לתת טיפולים לילדים שפונו, וכן לעשות ביקורי בית וליצור רצף המשכי כלשהו, שיאפשר לתווך בעבורם את המציאות החדשה והמשתנה, עבור חלקם, מדי יום ביומו.

כפועל יוצא מהפינוי של אוכלוסיות נרחבות, שמענו על מקרים רבים בהם הופסקה לחלוטין שגרת הטיפולים עבור ילדים עם מוגבלות. ליבנו יצא אליהם והחלטנו להתגייס לטובת ילדים ובני נוער רבים עם אוטיזם ועבור אלה עם עיכוב התפתחותי שפונו לאילת, וכמובן גם לבני משפחותיהם. בעזרת התורמים המהווים שותפים לאורך כל דרך, ובשיתוף פעולה הדוק עם גורמים רבים, וביניהם מחלקת החינוך, מתי׳א אילת, תשתיות שהעמידה העיר, ״חוסן לילדינו״, משרד הבריאות וקופות החולים, הטסנו לאילת מדי שבוע כ-20 מטפלים ומדריכים, לרבות צוות בכיר מ-DIR ישראל, במטרה לטפל בילדים ששולבו בגני התקשורת ובבתי הספר בעיר.

במקביל הקמנו מרכזי טיפול לעשרות רבות של ילדים אשר לא קיבלו מענה במסגרות החינוכיות, ב-5 מתחמי פעילות שונים. העמותה ממשיכה לעבוד עם הילדים המפונים באילת גם בימים אלה.