ג. היה מגיע לחדר הטיפול בגן פעמיים בשבוע, כמעט תמיד במוטיבציה גבוהה וחיוך, הרבה פעמים עם תכנים שחשב עליהם מראש(ספרים, בובות שונות) כדי להביא לפגישות שלנו ובכל יום של פגישה (שני וחמישי) היה פותח איתי שיחה לווידוא הפגישה ומיקומו בסדר הפגישות.

ג. הוא ילד מאוד אסתטי, מרשים בשיח מתפתח שהוא מסוגל לקיים, מגוון בתחומי העניין שלו בחדר הטיפול (משחקי קופסא, משחקים סמליים, קריאת ספרים, משחקי ספורט הדדיים) לצד יוזמות רבות למשחקים שמבוססים יחסי ניצחון-הפסד, תחרויות מגוונות, לרוב עם מכוניות. 

לתוך הקשר הטיפולי בגן ג. התחיל יותר להביע את רגשותיו, באופן יותר רחב (מגוון רגשות בעוצמות שונות) ובהדרגה. אנחנו בשבוע הרביעי לתקופת המלחמה, הקשר הטיפולי עם ג. נשמר ונמשך בצורת פגישות זום. 

בשבוע הראשון יצרתי קשר עם ההורים לבדיקה איתם על היענות, יכולת ותיאום ציפיות כללי. ג. ואני נפגשנו בזום כשהתאים שניפגש בימים הקבועים שלנו. התקופה נמשכה והמפגשים הפכו קבועים, מתפתחים וטובים!  אני יכול להגיד שהרגשתי אותו דרך המסך. הסטינג הטיפולי הרגיש שנשמר משני הצדדים – אותו חדר ורקע בשני המסכים, אותו גובה מצלמה וחלק הגוף הנראה. שילבתי את קלפי הרגשות שג. מכיר מהחדר – הביטחון במבנה בקבוע הורגש שמחזק את שנינו

ג. התקרב למצלמה לא מעט, דיבר איתי גם על העייפות הכללית שהוא מרגיש וגם על מגוון המשחקים והזמן הממושך שיש לו בבית. ראיתי ואני עדיין רואה את הכוחות שלו שמשתקפים דרך המסך: יותר סבלנות מצידו בשיח ההדדי וגם בפעילות המשותפת, יוזמות להביא תכנים למפגשים – משחק קופסא שהיה לו חשוב לספר עליו ולהראות את מהלכי המשחק, ספרים שהוא בחר שנקרא יחד דרך המסך וזיהיתי שתכניהם (יחסי אחים) קשורים לתכנים שעולים במשחק הסימלי בחדר.

תחושת ההמשכיות נשמרה באופן הדדי כשג. נשמע יותר מדבר גם את רגשותיו על הזמן הממושך בבית וגם על המוטיבציה שלו להמשיך להיפגש. הוא הביע נכונות משמחת להיתמך גם ברגעי תיסכול קלים שכלו במפגשים והיו גם מקרים בהם קרא וניגש להוריו לתמיכה כשהוא חוזר לפגישה באופן עצמאי! 

היו הרבה רגעים לחזק את ג. במהלך המפגשים, חלק מהרגעים האלו היו כשג. שיתף בתשומת הלב לגופו ברגעים של מתח, אי נוחות ועייפות, הרגיש בנוח ונכון להגיד רוצה לסיים או לעבור פעילות. תחושת המוטיבציה ההדדית חיזקה גם אותי במהלך הימים, תזכורת מתוקה לכך שילדים מפיחים חיות ושהקשר הטיפולי אכן משמעותי ומופנם בתפיסתו של ג.

הרצון של ג. בקשר, גם אם מרחוק, מעודד ומחזק מאוד את מחשבתי על יכולות יצירת ושימור הקשר שלו. הוא לא יזם או ביטא את צרכיו הרגשיים לחוש ניצחון בכל מחיר(הנוקשות שלרוב עולה בחדר הטיפול), שליטה גבוהה וההימנעות החוזרת שלו מעיסוק והכרה ברגשותיו המורכבים יותר, הימנעות שכאמור נמצאת בתהליך ירידה. הוא הצליח להרים את ראשו ברגעים בהם חווה ירידה באנרגיה, שמחת החיים והסקרנות, לצד יכולות הקשבה מווסתות יותר עלתה בו בזמן הפעילויות וגם הייתה הסכמה עם ההורים שג. יצליח להחזיק פגישה ארוכה לצד בדיקה חוזרת ליכולת, כוח וגם רצון, שמשתנים כרגע, כמו אצל כולנו, כל יום מחדש.