הסיפור השני הוא של קבוצה שבתחילת המלחמה כמעט לא תקשרה. לינוי כתבה לחברי הקבוצה בוואטסאפ שוב ושוב, ועם מעט הומור לאט לאט נוצר החיבור. כשהציעה פגישה בגוגל מיט, שלושה נענו. הם בחרו יחד משחק באמצעות סקר, הזכירו אחד לשני להגיע, ובפגישה עצמה הציג כל אחד עבודות שעשה בבית – עריכות פוטושופ, סרטונים, מתכוני אפייה. אחד מהם אף יזם משחק אונליין וכולם צחקו יחד. כך מקבוצה שלא תקשרה הפכו לקבוצה שמחכה לפגישה הבאה.

אמא מכפר קאסם כתבה לצוות הגן: "ממתי היא יודעת לדבר ככה? ממתי היא מצליחה לפתח שיחה ולענות לי על אותו נושא ששאלתי?" – משפטים המשקפים יותר מכל את פרי העבודה הסבלנית והמתמשכת של המטפלות, עבודה שנעשתה בשיטתיות בגן ועתה מצמיחה פירות גם בבית. האם סיפרה גם שכשמופעלת אזעקה, הילדה מביאה לאמא את הטלפון, מחבקת אותה ואומרת: "אזעקה". ילדה שלמדה לשיים ולחבק, מה שאינו מובן מאליו כלל וכלל ומספר את הסיפור כולו. 

מערך הבוגרים

הלמידה בקורס "מחישוב לשילוב" מתקיימת גם השבוע באופן מקוון בשגרת הלו"ז הרגילה, לצד פעילות "שעת כושר" מהבית – שכן רציפות תפקודית ופעילות גופנית הן ממשמרי החוסן המשמעותיים ביותר בעת הזו.

דואגים למטפלים בשטח 

כ-2,500 אנשי מקצוע מסורים עומדים מדי יום מאחורי העשייה הזו. אנו דואגים להם כשם שהם דואגים למטופליהם, ולפיכך מזמינים אותם לקחת חלק בפעילויות חווייתיות ונגישות לכל המשפחה, במסגרת תוכנית החוסן הארגונית שהוצעה לעובדי העמותה.

מרפאת "אתם איתי" 

מרכז "חוסן" ע"ש כהן-האריס, מבית עמותת "אותי", פיתח את "אתם איתי" – מרפאה ארצית לטיפול מקוון בילדים נפגעי טראומה בגילאי 4–12 ובהוריהם, המציעה טיפול קצר-מועד באמצעות פרוטוקול מבוסס מחקר. השבוע נכללה המרפאה בפרסום של המועצה הלאומית לטראומה – הכרה משמעותית במענה שפיתחנו, שממשיך לגדול: