"הכלב לא שופט אותך, הוא פשוט שמח שאתה קיים"

ראיון עם אביחי - מטפל רגשי בעזרת כלבים ב"אותי"

איך טיפול בעזרת כלבים עובד? ואיך הכלב עוזר לילדים לפתח אמפתיה, שליטה עצמית וחיבור רגשי?

טיפול באוטיזם, טיפולים, מטפלים, עבודה עם אוטיזם

אביחי דתחייב, בן 28, נשוי, עובד סוציאלי ומטפל רגשי לילדים במסגרת עמותת "אותי". בנוסף, מטפל הורה ילד במרכז הורות ומשפחה ולצד עבודתו הטיפולית, הוא מאלף כלבים מוסמך – ומשלב בין שני העולמות שקרובים לליבו.

"הגעתי לעולם הטיפול מתוך אהבה לילדים ומתוך אמונה שהכול מתחיל ונגמר בעולם הרגשי," הוא מספר. "במהלך התואר הראשון שלי בעבודה סוציאלית עברתי הכשרה של שנתיים בטיפול בעזרת כלבים, וזה התחבר לי באופן טבעי לאהבה שלי לכלבים ולקשר שהיה לי כל חיי עם הכלבים שהיו איתי."

הכלב כמתווך שלישי
עבור אביחי, הכלב הוא לא רק בן לוויה אלא כלי טיפולי עוצמתי. "הוא מהווה 'מתווך שלישי' – נוכחות שמפחיתה את תחושת האיום של הילד, ודרכה אפשר להגיע לעומקים רגשיים שלא תמיד מתאפשרים בשיח מילולי בלבד."

לדבריו, העבודה עם כלבים מקדמת ביטחון עצמי, תחושת שליטה, דחיית סיפוקים, קבלת גבולות, העצמה אישית, תחושות מסוגלות, אמפתיה ועוד. "כשהילד עסוק באינטראקציה עם הכלב, הוא פחות עסוק ב'להיות מטופל'. זה פותח פתח לתהליכים עמוקים." בעבודה עם הכלב הילד לא מרגיש שהוא במרכז תשומת הלב באופן ישיר – הוא עסוק באינטראקציה עם הכלב, ודרכה ניתן לעבוד על המטרות הטיפוליות

התאמה אישית – גם לכלב
אביחי עובד כיום עם שני כלבים במסגרות של אותי: לילי, כלבת קינג צ'ארלס עדינה, ו־קאיו – כלב מעורב, אנרגטי מתוק ומלא חיים. "לילי מתאימה לילדים עדינים יותר – היא רכה, מתלטפת, מאפשרת שיח רגשי שקט והתרפקות. קאיו, לעומתה, אוהב פעלולים, קופץ, מבצע פקודות – מושלם לילדים שזקוקים לאנרגיה גבוהה, לתנועה, להובלה."

גם הבחירה איזה כלב יגיע לאיזה ילד נעשית בקפידה: "לחלק מהטיפולים אני מביא את אותו כלב בשביל ליצור רצף טיפולי ותהליכי עם מטרה ברורה ולפעמים אני בוחר כלב לטיפול נקודתי למספר פגישות – ממש משתמש בכלב ככלי השלכתי. לא פחות חשוב בטיפול הסטינג הטיפולי. הסדר והארגון מאוד עוזרים לילדים ובמיוחד לילדים על הספקטרום. סדר וארגון הם תנאי בסיס. גם החדר תמיד מסודר באותו אופן – הקערה, הרצועה, הכלוב – וכל ילד יודע בדיוק איפה כל דבר נמצא. לפעמים אני בוחר לרוץ עם אותו כלב לאורך כמה שבועות – זה יוצר רצף טיפולי וסדר. במיוחד אצל ילדים על הספקטרום."

רגעים של חיבור

"יש ילדה שלא הייתה מוכנה לקרוא בקול רם, ובמפגש עם לילי הסכימה בשמחה להקריא לכלבה סיפור, כי סיפרתי לה שלילי אוהבת סיפורים. ילדה אחרת, שבדרך כלל נגררת אחרי אחרים, הובילה את קאיו בטיול ואמרה לו: 'אל תלך לשם, אנחנו הולכים לפה'. היא הפכה למובילה, וכולם הסתכלו עליה." או כשילדה לא מקובלת חברתית הולכת עם כלב בבית ספר ועושה איתו תרגיל פתאום כל הילדים מתפלאים ומסתכלים עליה – זו תחושה מעצימה שאין לי מספיק מילים לתאר אותה.

גם חוויות של הזדהות עולות: "סיפרתי לילדים שלילי רגישה לרעשים גבוהים – וילדים על הספקטרום אמרו לי 'גם לי קשה עם זה'. זה יוצר חיבור, הם מרגישים שמבינים אותם הם מזדהים עם הכלבה וכך החיבור מעמיק. עוד דוגמה היא של ילד שהרבה לצעוק, ואז הסברתי לו שלילי רגישה לרעש. לפגישה הבאה הוא הגיע עם נשכן בפה. שאלתי אותו למה, והוא אמר – "אני זכרתי מה שאמרת – זה כדי לא להפריע לכלב'. זה היה רגע מרגש. הוא הצליח לשלוט בעצמו. אמרתי לו שאני ולילי סומכים עליו וחושבים שהוא לא צריך את הנשכן ובאמת בפגישה הבאה הוא כבר בא בלי הנשכן והצליח להימנע מצעקות וממש לשלוט בעצמו".

עוד סיפור נוגע ללב שהיה לי במסגרת ההכשרה שלי הוא של ילד עם OCD, שרגיש מאוד למגע. "הוא נגעל מהרבה דברים, ממים, מריחות, ממגע עם דברים שונים. אבל הוא אהב כלבים. התחלנו בליטוף, אחר כך סירוק, אחר כך הוא התחיל לאסוף אחרי הכלב. בהמשך הוא התחיל להתנדב בכלבייה – זה פתח לו עולם שלם."

כלב כמשפחה

הקשר של אביחי לכלבים הוא לא רק מקצועי. בילדותו, הוא מספר, הייתה לו כלבה שהייתה החברה הכי טובה שלו. "כשהיא נדרסה – זה היה היום הכי קשה בחיי. אחריה הגיע ג'וני – כלב ביגל שליווה אותי בצבא ובחיים ועדיין איתי כיום. בשביעי באוקטובר היינו בקיבוץ דורות בעוטף עזה, שם גרתי. ג'וני, קאיו ואישתי היו איתי, וכולנו עברנו את זה יחד. ג'וני גם הציל את הבית פעמיים – פעם משריפה ופעם מפריצה."

גם הכלב במרכז

אביחי מדגיש שרווחת הכלב היא חלק מהטיפול: "יש כללים ברורים – לא רצים לכלב, לא צועקים לידו, לא לוחצים. גם בשביל הילד – זה שיעור באמפתיה – וגם בשביל הכלב." הילדים מבינים שיש כאן מישהו עם רגשות תחושות ורצונות שגם אותו אנו צריכים לכבד ולראות ולענות לצרכיו.

הוא מקפיד על עקביות גם בפרטים הקטנים: "אם אני מעלים את קערת המים – אני רוצה לראות שהילדים שמים לב. הם שואלים – איפה הקערה?. אם חזרנו מטיול עם הכלב ביום חם אני עוזר להם לחשוב יחד מה הכלב צריך עכשיו – מנוחה? מים? זה חלק מהעבודה: תשומת לב, דאגה, אכפתיות, אמפתיה."

שותפות בדרך
לטיפול רגשי בעזרת כלבים יש יכולת מיוחדת לגשר על פערים, לרכך התנגדויות ולפתוח דלת לעולם הפנימי, גם כשמילים עוד לא זמינות. הסיפור של אביחי, שבחר בדרך הזאת מתוך אהבה עמוקה לילדים ולכלבים, ממחיש עד כמה קשר פשוט ואמיתי – של מבט, של מגע, של תנועה משותפת – יכול ליצור שינוי ממשי בחיים של ילדים. לפעמים, כל מה שצריך זה מישהו שיקבל אותך כמו שאתה, גם אם יש לו ארבע רגליים וזנב…