אי שם בקיץ 2010 שיתפה אותי נעה הרלינג, לימים מנהלת יחידת הצפון בעמותה, שבעמותה לילדים בסיכון מחפשים עובדת סוציאלית, ותוך זמן קצר פניתי והגעתי לראיון אצל מנכ"ל העמותה, עו"ד ציפי נגל-אדלשטיין.

כשישבתי במשרדה הקטן והצפוף, סקרה בפני ציפי נגל-אדלשטיין, מנכל"ית העמותה את פעילות העמותה, ומייד חשתי חיבור גם לעשייה וגם לחזון שהציגה, של מתן טיפולים באיכות מקצועית גבוהה תוך שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה וקידום מתמיד של תחום המענה לילדים עם אוטיזם. התרשמתי מהלהט שבה הציגה את הדברים, ולהט זה סחף אותי ועורר בי רצון לקחת חלק בפעילות. ואז… ראיתי את שולחנה המלא והעמוס בניירות של ציפי. היא החלה להראות לי מכתבים, פקסים ושאר פניות שהגיעו אליה מהורים שילדיהם מטופלים בעמותה. היא סיפרה לי עד כמה ההורים חשובים בעיניה, וכי הם פונים אליה במגוון בקשות ותלונות, ושיתפה אותי עד כמה זה גוזל ממנה זמן רב. הופתעתי מאוד לגלות שמנכ"ל עמותה כה גדולה מקבלת ונותנת מענה לפניות הורים בעצמה. בהמשך לכך, סיפרה לי ציפי, על הנחיה של משרד הבריאות שלפיה על ההורים להשתתף כספית במימון סל הטיפולים שמקבלים הילדים, אך שהעמותה עדיין לא התארגנה כדי להוציא זאת לפועל, והדגישה עד כמה חשוב לה שכל ילד עם אוטיזם יוכל לקבל טיפול, ללא תלות בהכנסה ומצב כלכלי של משפחתו.

קיבלתי את ההזדמנות ובחרתי להצטרף למטה העמותה, וגיליתי מטה קטן אך איכותי ומחויב מאוד, שהופך חזון למציאות. המשכתי להכיר וגיליתי שבשטח יש הרבה מטפלים ואנשי מקצוע טובים, מחויבים, אכפתיים. ביליתי זמן רב בשטח, במפגש ושיח עם מטפלים, רכזים, מדריכים, מנהלים, ופגשתי ידע רב ועבודה מקצועית מצוינת, לצד צורך בארגון המידע ובצורך בהעברת ידע לצוותים חדשים, במסגרות חדשות שהחלו להיפתח בהמוניהן.

ומאז… קיבלתי מציפי את החופש, את התמיכה, את האפשרות- לבנות תחום חדש שהפך להיות חלק מהמטה המקצועי של העמותה- תחום הורים. התחום נבנה עקב בצד אגודל, תוך חיבור לצרכי השטח ותוך ארגון של עולם תוכן מקצועי, שעומד בפני עצמו וגם משיק לכל הפעילות המקצועית בעמותה והולם את חשיבות מקומם של ההורים כשותפים לדרך, ומכבד את המענה שהם זכאים לו לצד ילדיהם. מתוך השיח המתמיד עם המטפלים בשטח, נולדה גם ההדגשה הנוגעת לרגישות תרבותית מותאמת, כארגון ארצי ששם לנגד עיניו מתן מענה לילדים מכל הדתות, המגזרים, החברות, שכבות האוכלוסיה והמרחב הגיאוגרפי כולו.

הוקם מערך שמתקצב הנחות לילדים ממשפחות שידן אינן משגת, בשיתוף מחלקת כספים, שאיפשר התחשבות ומענה מתאים בהתאם לצורך. וגם מאז ועד היום, בכל שנותיי בעמותה, מעולם לא נתקלתי במצב שבו ילד ומשפחה לא קיבלו מענה בגין יכולת כלכלית ודאגנו לכל ילד וילד.

בהמשך נבנו ופותחו אמצעי הכשרה, למידה והתמקצעות בתחום העבודה עם ההורים, ומאות מטפלים עברו הכשרות שארגנו והמשיגו עבודה עם הורים לילדים צעירים עם אוטיזם כחלק מצוות רב מקצועי בתוך מסגרות חינוכיות כתחום מקצועי העומד בפני עצמו.

הידע ממשיך להתפתח מתוך העבודה המקצועית של הצוותים בשטח, המטפלים, הרכזים, מנהלי האשכול, מנהלי היחידה, ולצד תהליכים אחרים שהעמותה עוברת- ניתן לעצור לרגע, להישען ולהביט לאחור, לראות עוד תחום שבו העמותה יצרה מובילות מקצועית עצומה, ולהתמלא בתחושת סיפוק, רגע לפני שאנו מסמנים את הפסגה הבאה שנרצה לכבוש המשך הדרך.