"חג פורים, חג פורים, חג גדול לילדים"

אכן חג גדול, בהרבה מובנים. תחפושות, אביזרים ורעש.

לרבים מאיתנו ישנם זיכרונות טובים ושמחים מפורים, כאשר זכינו להתחפש לדמות שתמיד רצינו לגלם. אלא שלא תמיד זה נחווה כך עבור ילדים ונוער על הרצף האוטיסטי. לפתע, האנשים והדמויות שאתה מכיר משנים את זהותם וצורתם. דבר שכזה עלול להיות מפחיד, אם לא לגמרי מבינים שזו תחפושת והאדם יכול לחזור לצורתו המקורית. לעיתים ישנם מקרים שהילד המחופש יכול להתבונן במראה ולא לזהות את עצמו. תתארו לכם שהייתם מסתכלים בבוקר במראה ולפתע הייתם נראים משונים, בפרט אם הילד לא היה שותף להליך בחירת התחפושת.

במרבית הפעמים התחפושות מסורבלות, עם אביזרים מרובים שאינם נוחים לשימוש.

ילדים ונערים רבים על הרצף האוטיסטי הם בעלי רגישות תחושתית, אפשר לקנות להם תחפושת של דמות שהם אוהבים והם לא ירצו אפילו לנסות את התחפושת בגלל שהבדים של התחפושת עלולים להיות לא נוחים, האביזרים לוחצים או כבדים ואפילו שכבות האיפור יכולות להיות לא נעימות ואף מציקות.

כמו כן חשוב לציין גם את הרעשנים, העדלאידע והמוסיקה החזקה שיש באירועים שכאלו, ישנם ילדים שייהנו מכל ההמולה הזו ויש כאלה שלא, לפעמים זה יכול להיות מאוד מלחיץ, והם אפילו עלולים להרגיש מותקפים.

אז מה כדאי לעשות על מנת שיהיה נעים ושמח?

קודם כל, לתת לילד להתרגל לתהליך ההתחפשות ובפרט לתחפושת המיועדת עבורו. כדאי לחשוף את הילד לתחפושת , להסביר לו על החג, להתאמן על להתחפש ולתת לו להתרגל לרעיון.

שנית, כדאי שהתחפושת תהיה נוחה לתנועה. קלה ללבישה ובעיקר קלה להסרה. כך שבמידת הצורך והילד יהיה מעוניין להסיר את התחפושת, לא תהיה בעיה.

לגבי איפור, אם הילד לא אוהב איפור, עדיף להימנע.

במידה ובחרתם ללכת עם הילד לעדלאילע, רצוי שתהיה אפשרות מילוט. אפשרות לפרוש מכל ההמולה ולהגיע למקום שקט ורגוע שבו הילד ירגיש בטוח.

חג פורים שמח!