1. הדבר הראשון שחשוב לקחת בחשבון עם ילדים או בוגרים אוטיסטים הוא שגם להם יש יכולת ללמוד ולהבין, אך לצורך כך הם זקוקים ללימוד, הסבר, תיווך ותזכורת. לכן, על כל מי שנמצא מסביב- במיוחד בגילאי ילדות- לא להניח או לצפות שהילד/ה יבינו בעצמם מצבים שונים. כאן דרוש תיווך והסבר- למשל סביב הסיטואציה של בחירת משחק או המשך משחק עם אח/ות או חבר/ה: "את/ה ויוסי משחקים בחיות כבר זמן מה, ונראה שאתה נהנה ורוצה להמשיך לשחק, לא בטוח שגם יוסי רוצה להמשיך לשחק בחיות, אולי הוא כבר משתעמם ורוצה לשחק במשהו אחר". זוהי אמירה תומכת שמעוררת תשומת לב ומודעות, ועשויה להוביל לפעולה/יוזמה חברתית.
2. שנית, החלק השני בתיווך יכול להוביל את הילד/ה ולכוון אותו/ה לקיים בדיקה חברתית באופן יזום – "את/ה יכול/ה לשאול את יוסי אם הוא רוצה להמשיך לשחק בחיות, או האם הוא רוצה לשחק במשהו אחר." בהתאמה לגיל, ליכולת ההבנה ולסיטואציה אפשר להמשיך ולתווך ולכוון במידת הצורך כמה שדרוש, אפשר אפילו לחבר למצבים חברתיים קודמים, מה שיכול לסייע- למשל "אתה יכול להציע ליוסי לבחור בין שני משחקים אחרים, גם יוסי בטח רוצה לבחור. בפעם הקודמת שיחקתם יחד בגיבורי על והיה לכם נחמד, אולי תציע לו לבחור בין משחק בגיבורי על לבין בנייה בקוביות?".
3. החלק השלישי והחשוב לא פחות הוא תיווך שנותן משמעות והתייחסות רגשית- "אתה רוצה להמשיך לשחק בחיות וזה חשוב לך, אבל יוסי כבר משתעמם.  יוסי הוא אורח שלך, וכרגע זה לא נעים לך, אבל בחברות לפעמים עושים משהו שהחבר רוצה. מותר לך להיות קצת מתוסכל, אחר כך תוכל להציע ליוסי שוב לשחק בחיות."
4. זכרו כמבוגרים שכל מצב חברתי הוא הזדמנות להתמודד ולתרגל. שימו לב שאתם לא מנסים יותר מדי לחסוך ליוסי, לרחם, לוותר או לעודד את האחר לוותר לו ולהתאים את עצמו. יש גבול דק ועדין בין לסייע ליוסי, בהתאם לצרכים המיוחדים שלו וליכולת שלו להכיל תסכול ודחיית סיפוקים, לבין לשמר אותו קטן ולא יכול. המצבים וההתמודדויות החברתיות בחיים רק הולכות והופכות למורכבות יותר, וכל מצב כזה יכול לאפשר תרגול, למידה ולשפר התמודדות, תוך חיזוק תחושת יכולת.

בהצלחה!